<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חגא שהיה בימי רב הונא</h1>
<h2>דף כה.</h2>
רב חגא שהיה בימי רב הונא שהכניס ארונו של רב הונא במערה של ר' חייא ובניו קבורים בה כדאיתא במשקין פ' אחרון אמרי היכא נינחיה לארונו דרב הונא מעייליה למערתיה דר' חייא דרב הונא רבץ תורה בישראל ור' (הונא) [חייא] ריבץ תורה בישראל אמרו מאן מעייל ליה אמ' להו רב חגא אנא מעיילנא דאוקימתיה לתלמודאי כי הוי בר תמני סרי שנין ולא חזי לי קרי ומשמ' לי קמיה וידענא בעובדיה וכו' עד חזייה רב חגאי איבעית זקפיה לארוניה ונפק והאי דלא איענש משום דזקף ארוניה דרב הונא כך היא הגירסא בגמ' דידן, ורב שרירא גאון כתב בסדרו דזקפיה רב חגא לארונו בקברו של ר' חייא ואמור התם האי דלא מיענשי דבי ריש גלותא משום דזקפיה לארונו דרב הונא ואיני יודע מה ענין דבר ריש גלותא לכאן ורבותי' פירשו האי דלא איענש רב חגא שלא שרפו עמודא דנורא משום דזקפיה לארוניה דרב הונא, ובפ' אחרון דמס' כלאים ירושלמ' [פ"ט ה"ג] ובכתובו' פ' הנושא ירושלמ' [ה"ג] כך כד דמך רב הונא ריש גלות' אסקניה להכא אמרין אין אנן יהבין ליה, אמרין ניהביה גבי ר' (אידא) [חייה] רבה דהוא מן דידהון אמרין מאן עלול יהב ליה תמן, א"ר חגי אנא עלל יהב ליה תמן, אמר ליה עילתך את בעי, פי' עילה ועלילה אתה מבקש, פי' דאת גבר סב ואת בעי מיעול לך מיתב תמן, אמר (לא) [לון] יהבון משיחא ברגלויי ואין עניית אתון גרשין לי על ואשכח תלת דנין, יהודה בני אחריך ואין עוד בני חזקיה אחריך ואין עוד אחריך יוסף בן ישר' ואין עוד תלה (עינגי) [עינוי] מסתכלה איתאמר ליה אמיך אפיך, פי' נאמר לו להנמיך פניו. שמע קליה דר' חייא רבה אמ' לרב יהוד' בריה, נפיש לרב [הונא] יתיב ליה. פי' נרויח לו מקום לרב הונא וישב לו. לא קביל עלוי מיתב ליה, פי' לא רצה רב הונא לקבל עליו לישב לו. אמרין כמה דלא קביל עלוי מיתב ליה, כך זרעיתיה לא פסקה לעולם, ויצא ר' חגי משם בן שמונים שנה ונכפלו לו שניו. הרי מה שבתלמוד שלנו ר' חגא הירושלמי חגי וכשאירע מעשה זה היה ר' חגי בן שמונים קרוב לזקנותו של רב הונא כי רב הונא הגיע לגבורות כמו שכתב' למעלה בסדר רב הונא וגם כתב' כי מבי ריש גלותא היה, וכן הירושלמ' מפרש, ואין לפרש כי זה הוא רב הונא שהיה בימי ר' דהוא נפטר בימי ר' כמו שכתב' למעלה, ורב הונא זה הוא תלמידו של רב חבר לרב נחמן ורב יהודה רבו של רב חסדא כדמוכח הסוגיא כי ר' אמי ור' אסי היו סבור' כשאמרו להן שבא כי חי היה ואמר' כי הוינן התם לא הוה לן רישא לדלויי מקמיה ש"מ דהיינו רב הונא חבריהם היה תלמידו של רב וקרי ליה ריש גלותא כי ממשפחתם היה, אבל הוא עצמו לא היה ריש גלותא כי רב נחמן חתניה דריש גלותא הוה דהוא מר עוקבא שהיה בימיו כנ"ל, ובכמה מקומות הוזכר רב חגא כמו שנברר בע"ה.
